<h1>בה"ג הלכ' הספד</h1>
<h2>דף לג.</h2>
מחייבין ישראל למיקם מן קמי חכם כי מאטי לארבע אמות דילהון, שנאמר (ויקרא י"ט, ל"ב) מפני שיבה תקום ותניא קימה שיש בה הידור זו ארבע אמות, במה דברים אמורים ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו. א"ר אלעזר (ל"ג:) שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח ממנו. ורוכב כמהלך דמי ומיחייב למיקם, דתנן טמא עומד תחת האילן וטהור עובר טמא וכוליה, אמר רב נחמן בר כהן זאת אומרת רכוב כמהלך דמי, וכן הלכה. תניא (ל"ב:) איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע, אמר רבי יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה. א"ר חזקיה א"ר חנינא בר אבהו א"ר אבודימי דמן חיפה (ל"ג:) חכם עובר עומד לפניו ארבע אמות וכיון שעבר יושב, אב בית דין עובר עומד לפניו מלא עיניו וכיון שעבר יושב, נשיא עובר עומד לפניו מלא עיניו ואינו רשאי לישב עד שישב במקומו שנאמר (שמות ל"ג, ח') והביטו אחרי משה עד בואו האהלה.
<h2>דף לג:</h2>
(סדר עולם פ"כ ופכ"א) אילו נביאים שנתנבאו לעולם קודם מתן תורה אדם הראשון ונח ושם ויפת ועבר עד שבא אברהם יצחק ויעקב, משבא אברהם יצחק ויעקב בלעם ולבן אביו הוא היה בעור, הם המושלים שנתנבאו על מואב, ואיוב ואליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהו בן ברכאל הבוזי אילו נתנבאו לאומות העולם עד שלא נתנה תורה לישראל, כשנתנה תורה לישראל פסקה רוח הקודש מן האומות שנאמר (שמות ל"ג, ט"ז) ונפלינו אני ועמך. ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולם חמשה אילו נתנבאו במצרים משנתנה תורה לישראל, משה ואהרן ואסיר ואלקנה ואביאסף אילו נתנבאו במדבר, והיתה נבואת מצרים כבושה לתשע מאות שנה עד שבא יחזקאל בן בוזי ופרשה. כשנכנסו לארץ יהושע ופנחס אלקנה ושמואל דוד וגד החוזה נתן הנביא ואסף והימן וידותון אחיה השילוני ושלמה ועדוא ועזריה בן עודד וחנני הרואה ויהוא בן חנני ואליהו התשבי ומיכיהו בן ימלא אלישע בן שפט ויחזיאל בן זכריה בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף אליעזר בן דודיהו וזכריהו בן יהוידע אמוץ וישעיהו זכריהו המבין ועודד וירמיהו אוריה בן שמעיהו יחזקאל ודניאל הושע בן בארי עמוס מיכה המורשתי ועובדיה יונה בן אמיתי יואל בן פתואל נחום וחבקוק צפניה בן כושי חגי זכריה ומלאכי, שבע נביאות שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה הנביאה ואסתר אילו שמונה וארבעים ושבע נביאים נתנבאו ונכתבו בכתובים. ויש נביאים כיוצאי מצרים שלא נכתבו. כל נבואה שהיא לצורך דורות נכתבה, לצורך שעה לא נכתבה. נמצא בהן עשרה שנאמר בהם איש האלהים, אילו הן משה ואלקנה שמואל ודוד שמעיה ועידוא אליהו ואלישע מיכה ואמוץ. משה ואהרן ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף נתנבאו במדבר, יהושע כשנכנס לארץ, פנחס בימי שפט השפטים, אלקנה שמואל בימי עלי, גד החוזה ונתן ואסף והימן וידותון בימי דוד, אחיה בימי שלמה, שמעיה בימי רחבעם, עידו בימי ירבעם, עזריה בן עודד חנני הרואה בימי אסא, יהוא בן חנני בימי בעשא, אליהו ומיכיהו ועובדיה בימי אחאב, אלישע ויחזיאל ואליעזר בימי יהושפט, יונה בימי יהוא בן נמשי, זכריהו בן יהוידע בימי יואש, אמוץ בימי אמציה אחיו, הושע ועמוס ישעיה זכריה המבין בימי עוזיהו, מיכה המורשתי בימי יותם, עודד יואל נחום וחבקוק בימי מנשה, צפניה בן כושי וירמיה ואוריה בימי יאשיהו, יחזקאל ודניאל בארץ כשדים, חגי זכריה ומלאכי בשנת שתים לדריוש. שרה בימי אברהם, מרים בימי משה, דבורה בימי ברק, חנה בימי עלי, אביגיל בימי דוד, חולדה בימי יאשיהו, אסתר בימי אחשורוש. ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה ומרדכי וחנמאל ושלום נתנבאו לצורך שעה. שמואל וחנמאל נקראו רואים. יחזקאל ודניאל נאמר בהן בני אדם, נבואת מצרים (יחזקאל כ', ז'—ט') ואמר אליהם וגו' וימרו בי וגו' ואעש למען שמי וגו'.
<h2>דף מ:</h2>
(תו"כ בחוקותי פ"ב) (ויקרא כ"ו, י"ד) אם לא תשמעו למדרש חכמים, או יכול למה שכתוב בתורה, כשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה, הא מה אני מקיים אם לא תשמעו, למדרש חכמים. אם לא תשמעו מה ת"ל לי, זה שהוא יודע את ריבונו ומתכוין למרוד בו, וכן הוא אומר הוא היה גיבור ציד לפני ה', שאין ת"ל לפני ה' ומה ת"ל לפני ה' שהוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, וכן הוא אומר (בראשית י"ג, י"ג) ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד, שאין ת"ל מאד מה ת"ל מאד, אלא שהיו יודעין את ריבונן ומתכוונין למרוד בו. ולא תעשו את כל המצות וכי יש לך אדם שאינו למוד אבל עושה, ת"ל ולא תעשו, הא כל שאינו למוד אינו עושה. או יש לך אדם שאינו למוד ואינו עושה אבל אינו מואס באחרים, ת"ל אם בחקתי תמאסו, הא כל אדם שאינו למוד ואינו עושה סוף שהוא מואס באחרים. או יש לך שאינו למוד ואינו עושה ומואס באחרים אבל אינו שונא חכמים, ת"ל ואם את משפטי תגעל נפשכם. או יש לך אדם שאינו למוד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את החכמים אבל מניח את אחרים לעשות, ת"ל לבלתי עשות, הא כל אדם ששונא את החכמים סוף אין מניח את אחרים לעשות. או יש לך אדם שיש בו כל המדות הללו אבל מודה במצות שנתנו מהר סיני, ת"ל את כל המצות, הא כל אדם שיש בו כל המדות הללו אבל אינו כופר בעיקר.
<h2>דף נז.</h2>
תנו רבנן שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע (דברים ו', י"ג) את ה' אלהיך תירא פירש, אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן, אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה, עד שבא ר' עקיבא ולימד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים. נחמיה העמסוני שימש את רבי עקיבא שנים ועשרים שנה. את אתים גם גמים ריבויין, אך אכין רק רקין מיעוטין, א"ל מה הדין דכתיב (שם) את ה' אלהיך, אמר ליה אותו ואת תורתו.
